שוק פרסי

באחד הביקורים שלי בדיזנגוף סנטר ירדתי אל הקומה התחתונה והסתובבתי בין הדוכנים של שוק האוכל. היו המון אנשים, האוויר מלא ניחוחות של תבלינים המתערבבים בריח תבשילי בשר ושוקולד חם. ברקע התנגנה בקולי קולות איזה נעימה אתנית עם צבעים מזרחיים, משהו תורכי, או פרסי. צלילי מיתר צלולים, כבדים ומסתוריים. חנות הספרים הגדולה בפינה הוציאה דוכן למכירת פריטים במבצע. התחלתי לחטט בין הספרים שהיו מונחים אחד על השני בערבוביה. בזווית העין שלי ראיתי פינה של ספרון קטן וצהוב שמציץ מתחת לערימה של ספרים, הושטתי את היד וחילצתי אותו. קירבתי אותו אלי, וקראתי את הכותרת: "אהוד בנאי – זוכר כמעט הכל", ובו ברגע התגברה המוזיקה הדרמטית שברקע והצטרף אליה קול שירה: "רחוב האגס אחד…". ככה? אמרתי – זאת הודעה מהעולם. אני צריכה לקנות את הספר הזה. הוא אפילו לא היה יקר. כנראה שהוא לא היה ממש רב-מכר. זה ספר מקסים. אהוד בנאי כותב כמו שהוא שר: עם המון חום וצבעים. והסיפורים שאותם הוא מספר הם בדיוק כמו זה שבעקבותיו מצאתי את הספר… http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=35598

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *