האם התגובה שלנו מוגזמת?

מישהו שלח לי קישור לטיוב ובו נראה כבוד השר נפתלי בנט בראיון עם כתב רשת סקאי עוין כפי שצפוי. הכתב שאל אותו שאלה קצת מעצבנת, אבל לגיטימית: האם אתה לא חושב שישראל קצת מגזימה בתגובות שלה לפרובוקציה של החמאס.

בנט לדעתי פספס בתשובה שלו, אז הרשיתי לעצמי לשכתב אותה:
בנט, התשובה שלך לא רק לא נכונה, היא גם ממש לא עונה על השאלה.
המראיין שלך שאל דבר מאד פשוט: האם לא נראה לך שתגובת ישראל מוגזמת?
אתה בתגובה התחלת לבלבל את המוח: "אתה צוחק עלי? אתה צוחק עלי?? אלף רקטות נופלות על מדינת ישראל…" ואז התחלת לאכול לו את הראש על המשפחה שלך ברעננה, ואיזה לחץ נפשי הם חווים כשהם צריכים לרוץ כל הזמן למרחב המוגן. שתבין, בנט, בני המשפחה המפונפנת שלך מרעננה, שיש להם מרחב מוגן, והמצב הנפשי שלהם לא משהו לאחרונה, לא ממש מעניינים את הכתב של סקיי, שבעודך מדבר הוא חושב על הילדים מעזה שיש להם כרגע בעיות קצת יותר גדולות מלחץ נפשי ולמצוא מרחב מוגן. הוא משווה אותך, עם חולצה קיצית חיננית ולחיים ורדרדות, לילד קטן, לבוש בלויים, שמסתתר מאחורי חורבות הבית שלו, אולי גם איבד את משפחתו בהפגזה מול עיניו, כולו שטוף בדם, ממרר בבכי, עם מבט של אימה טהורה בעיניים. קח בחשבון שצריך להכניס דברים לפרופרוציות. העולם מתייחס לזה כמו אל סוג של משחק כדורגל עם הרוגים. ישראל: כמה, עזה: בסדרי גודל יותר. לא מעניין אותם מי התחיל (כמו שלא עניין את המורה שלך מכיתה ג'), לא מעניין אותם למי זה יותר כואב (אר יו קידינג מי? אר יו קידינג מי??), הם, כמו הבוס הצרפתי שלי לשעבר: לא מעוניינים להיות נחמדים לאף אחד. הם רק מסתכלים על התוצאות.
אז הנה, בנט, זאת התשובה הנכונה לשאלה של המראיין שלך:
"אבסולוטלי נוט. אני ממש לא חושב שהתגובה של מדינת ישראל להתגרות של החמס היא מוגזמת. אבל לפני שאסביר לך למה אני חושב כך, הייתי רוצה להבהיר לעצמי משהו. וזה הדבר:
בוודאי ידוע לך, אדוני, שקיים חלק מסויים מאוכלוסיית העולם, שאינו מאמין בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. במידה וגם אתה אינך מאמין בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, בעצם אין טעם שאענה לך. כל דבר שאומר ממילא יהיה ראוי לגינוי ולא לגיטימי. לכן, אדוני, הרשה לי לצאת מנקודת הנחה שאתה כן מאמין בזאת. ועכשו, אוכל להמשיך בתשובה שלי, שלמרבה הצער לא תהיה קצרה:
כדי להבין את התגובה של ישראל אתה צריך לקחת בחשבון את העובדות הבאות: ישראל אינה שואפת להרוג אף אחד. האג'נדה של מדינת ישראל היא שלום והידברות. ישראל אינה מעוניינת לפגוע, לא בחיילים ולא באזרחים. בפרט לא בילדים. הבעיה היא שעזה יושבת על מצבור נשק ואמל"ח עצום, שהשימוש בו מכוון למטרה אחת בלבד והוא: השמדת מדינת ישראל.
כל אחד שמאמין בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, כולל אתה, אדוני, יסכים מייד שמצב זה אינו יכול להתקיים. לכן מדינת ישראל שמה לעצמה למטרה לנטרל את כמות האמל"ח הזאת, או במילים אחרת לפרוק את עזה מנשק, שבאופן קבוע ורציף, 24 שעות, 7 ימים בשבוע, מכוון ומאיים על קיומה של ישראל.
הדרך לעשות זאת אינה פשוטה בפני עצמה, אך הוסף לזאת את העובדה שהחמס דואג לצבור את התחמושת, שהיא היעד של ישראל, במקומות בהם האוכלוסיה צפופה ופגיעה במיוחד, כגון בתי ספר ובתי חולים, בדיוק כדי ליצור את התרחיש הרצוי עבורו, שבו הצבא הישראלי ההומני ביותר בעולם, נמצא פוגע בברוטלית באזרחים וילדים. ישראל מודעת לכך, ולכן במקביל למשימת פירוק האמל"ח, היא גם פועלת לפינוי האזרחים (תחת התנגדות כבדה של החמס) למקומות יותר רגועים, מפעילה בית חולים שדה ומעבירה לארגונים אזרחיים כסף ועזרה הומניטרית. זאת גם הסיבה שישראל נענתה לבקשת החמס להפסקת אש לצורך פנוי הפצועים. הפסקת אש שהופרה מיידית על ידי החמס לצורך שיגור רקטות נוספות לעבר ישראל.
אדוני, הרשה לי לסיום לחזור שוב על עיקרי תשובתי: מדינת ישראל אינה מעוניינת במלחמה ובוודאי שלא בפגיעה באזרחים. למרבה הצער, המלחמה הזאת נכפתה עליה בעקבות חימוש מתמשך של עזה על ידי גורמי טרור עוינים, שהאג'נדה שלהם היא השמדת ישראל. ישראל מעדיפה, תמיד העדיפה ותמיד תעדיף פתרון מדיני, של הידברות ומשא ומתן, אך כרגע כפי שזה נראה, פתרון זה אינו מקובל על ידי החמס. אי לכך, כפי שציינתי, לא, איני חושב שתגובת ישראל אל מול מתקפות החמס היא מוגזמת. "
איזה בזבוז. בנט היה יכול לעשות אולי שינוי, אבל הוא, כמו כולנו חי בסרט.

2 תגובות על “האם התגובה שלנו מוגזמת?”

  1. כתבת כל כך לענין וכל כך שפוי. אני תוהה האם נשארו עוד כמה שפויים ומתונים כמוך או שהרוב הפכו להיות קיצונים ימינה או שמאלה, שצורחים סיסמאות בלי לחשוב. ועוד אני תוהה איך בנט נפל למלכודת האידיוטית שהכתב טמן לו. הייתי מצפה ממנו לתשובה קצת יותר אינטליגנטית. חבל.

    • תודה רבה! ו – כן, זה בדיוק מה שאני הרגשתי. בעיקר תסכול על הפספוס שלו. ועל זה שהוא ממש לא מבין מה בעצם הלך הרוח של אנשים מבחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *