פגישה הזויה עם סטניסלב לם

יום אחד זפזפתי לי מול הטלויזיה, כשלפתע עצרה אצבעי כאילו מעצמה, מול תמונה של ישישון חמוד עם רעמת שיער לבן, עיני ילד כחולות ולחיים אדמדמות. הוא היה לבוש אפודה סרוגה משובצת, ודיבר בהתלהבות עם הידיים. מייד זיהיתי שזו פולנית, ועוד לפני שהתחלתי לקרוא את התרגום ידעתי גם מי האיש: סטניסלב לם.
"…הרגשתי רעב נוראי," הוא בדיוק סיפר למראיין (קראתי את התרגום), "זה היה באמצע הלילה, אבל הייתי חייב לחפש משהו לאכול. אז ירדתי למטה ונכנסתי למטבח. על הכיריים עמד סיר ענקי של בורשצ´. זה הדבר האחרון שאני זוכר. שנייה אחר כך היה פיצוץ נוראי. האדמה רעדה. עפתי אחורה. היה חושך ואבק. אחרי כמה דקות הכל נרגע.
העזתי לפקוח את העיניים. לא היה מטבח. לא היה כלום. ובמקום הסיר עם הבורשצ´ היה בור ענקי באדמה."
אחר כך הם עברו לדבר על סולאריס. לם הודה שהוא מאד לא אהב את האדפטציה של טרקובסקי. אני דווקא נורא אהבתי את הסרט. אני חושבת שהשחקן הראשי היה נורא חתיך. לפני איזה שנה יצאה עוד גרסה. אני צריכה לראות אותה גם. זה בטח על הפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *