חם מדי

הגעתי הביתה. בחוץ 35 מעלות בצל. בפנים צל. מסתבר שאין הרבה הבדל בצל.

מורידה נעליים, וחולצה. נשארת עם חצאית וחזיה.

מגישה לבת שלי לאכול. היא מסתכלת עלי במבט בוהה. "אני מתנצלת על טיב השירות", אני אומרת לה. היא מושכת בכתפיה ומגחכת. חוזרת לעיתון.

הבן שלי יורד במדרגות, "זהירות!" אני צועקת לו "אזעקת ציצים!"

"אוי לא…" אני שומעת אותו ממלמל, ונעצר בחריקת בלמים. הראש שלו מציץ בזהירות במורד המדרגות.

"אוי אמא, נו…" הוא מעקם את הפרצוף וממשיך לרדת "את נראית כמו בת ים."

"או – קי…אני יכולה לחיות אם זה. יש דברים הרבה יותר גרועים שאני יכולה להיראות כמוהם כשאני הולכת בלי חולצה."

"כמו מה" הוא שואל בלי לחשוב.

"כמו…" אני מנסה למצוא דוגמה "האיש של מישלן, אולי?".

הוא מסתכל עלי בעיון.

"למה?" הוא שואל לבסוף. מלאך צדיק וחסיד אומות העולם שכמותו. "בעצם, את יודעת מה?" הוא מוסיף "אל תעני. אם אדע זה בטח יהרוס לי את כל הסופשבוע."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *