מכירים Desigual?

השם הזה עבר לי לייד האזניים כמה פעמים, ולא ממש התייחסתי, עד שלפני מספר שבועות, כשירדתי לרכוש את סלט הצהריים שלי במזנון בקומה 3, לפתע הוסטה תשומת ליבי לרעש צבעוני משובב נפש בזווית העין שלי. זאת שעמדה לצדי בקפטריה, הייתה לבושה בשמלה חיננית ופשוטה להפליא עם דוגמה צבעונית וססגונית להפליא. נעצתי עיניים ללא בושה וזיהיתי בתוך הבלאגאן, חתימה מסוגננת: Desigual.

"אה… זדזיגואל, דזיגואל, אז זה הדזיגואל הזה… המממ…"
מייד נכנסתי לגוגל. דזיגואל – מעצב מברצלונה, שיש לו רשת של חנויות, ומבחינתי השאלה היא: איפה הוא היה כל החיים שלי?
וזה הזמן למאמר מוסגר: הטעם שלי מעולם לא התבגר מעבר לגיל 5. אני מתה על שילובי צבעים, ככל שיהיו יותר צבעוניים וססגוניים – יותר טוב. תמיד הרגשתי קצת מפגרת בגלל זה. זה ממש לא מתוחכם לחשוב שאדום וירוק זה נורא יפה, ושאם מוסיפים לזה גם פרח צהוב, אז החיים דבש. לרוע המזל, ביחוד בארץ, החיים של אחת כמוני מאד קשים, בהיותי מוקפת בבנות מלאות תחכום שלבושות בחמישים גוונים של שחור. המהדרות גם מוסיפות נצנוץ של אפור, ואלו שממש קמו בבוקר על הצד המשוגע של החיים מוסיפות אקססורי קטן לבן. ואני – טוב, אני לא יכולה להגיד ששחור לא נכנס לארון שלי. יש לי איזה שמלה שחורה על אחד הקולבים, אבל אם הוא כבר נכנס לארון שלי, אין סיכוי שהוא ייצא. השמלונת השחורה והאלגנטית, מתנה מחמותי שתחי', לא תלבש כנראה לעולם, אלא עם כן, כשמלכת אנגליה תגיע למאה עשרים, האצולה תראה לנכון להזמין אותי להלווייה המלכותית. או אז אלבש אותה, וזאת כבר סוף סוף תהיה גם ההזדמנות שלי לרכוש כובע תואם. אולי אפילו עם רשת.
בקיצור, רוב החיים שלי אני חיה בתחושה שאני קצת אינפנטילית. מה לעשות.
אבל אז פתאום נכנס דזיגואל לחיי, ומסתבר לי שמצאתי את בני עמי האבודים, בברצלונה. מייד התחלתי לשוטט בחנות הוירטואלית ולהזיל ריר על כל הדברים. הם כמובן לא משווקים לישראל, ואולי עדיף כך. תראו מה קרה למרק קיין. נכון, אפשר למצוא את הבגדים שלו בארץ, אבל במחירים מטורפים. ומאדך, אולי בגלל זה חנויות און ליין לא שולחות לכאן את הדברים שלו.
אז הדזיגואלים קצת יותר זולים, ומכוונים גם לקהל יעד יותר צעיר. שוטטתי לי בחנות הרשת, ושטפתי את העיניים בשלל הצבעים וההדפסים. אולי באיזשהו שלב, גם אזמין משהו, למרות שאחת כמוני, שקשה לה לדחות סיפוקים מידיים, משתדלת להמנע מקניות און ליין, אלא אם כן, באמת, אין שום ברירה. לא נורא. גם אם עדיין לא אתהדר באף פריט לבוש של הנ"ל, לפחות אני יודעת שאני לא לבד, והמחשבה הזאת כבר מנחמת.
ואז, לפני כשבוע, מצאתי את עצמי משוטטת לי ברחובות זכרון, עם 2 חברותיי. רחוב המייסדים, הרחוב הראשי, הוא גם מדרחוב ענק שוקק חיים ומגוון של חנויות חינניות. באחת מהן, שוב, בזווית העין, קורצים לי כל מיני צבעים מעניינים על הקולבים. אני מתחילה לחטט בין החולצות הססגוניות. אווווו… מהזזזזזזה פה??….
"זה הכל מברצלונה" מתערב המוכר
"מהההה?? דזיגואל???"
"לא… אבל דומה – זה המתחרים שלו – סמאש."
אז יש לו גם מתחרים?? אז כאילו, זה הקטע שלהם שם? כולם שם בשגעת צבע? יכול להיות שהמולדת שלי היא בעצם ברצלונה?
20140307_231026.resized
אז קניתי חולצה:
not desigual
ועוד חולצה:
cropped
וגם מדדתי נעלים. טוב, הם לא של סמאש, אבל עדיין ממש יפות.
IMG-20140307-WA0001.resized
נעלי סאפו רחוב המייסדים 43/3 זכרון יעקב

8 תגובות על “מכירים Desigual?”

  1. מחמיא לך מאוד! (איתך בתחושת האינפנטיליות)
    תתחדשי!
    בפינה נסתרת במדרחוב יש גם חנות של טל בק, גזרות נהדרות, רוב הצבעים משמימים אבל השנה היא הוציאה כמה חצאיות סקוטיות מושלמות.
    מומלץ בחום.

  2. תודה על הטיפ! האמת שהמדרחוב הזה מדליק. מאד אהבתי גם את החנות של מאיה נגרין, חוץ מהמחירים כמובן…

  3. אחלה פוסט!
    לדעתי בכלל אין לך מה להרגיש אינפנטילית.
    אני גם ממש אוהבת צבעים והדפסים. אבל כן, בפועל גם אני רוב הזמן כמו שציינת נצמדת לשחור ואפור.
    זה ממש לא מתוך תחכום, להיפך. כשאין לי כוח לחשוב להרבה- אני לובשת שחור ואפור. כשיש לי כוח להשקיע – צבעים.
    עוד עניין זה שלפעמים מה שזמין בחנויות זה הרבה שחור ואפור.
    לפעמים אני גם לא סומכת על עצמי שאשלב צבעים בחכמה וזה עוד סיבה שאני נמנעת לפעמים. אצלך לפי מה שאני מתרשמת אין את הבעיה הזו, את משלבת ממש בטוב טעם 🙂

    תתחדשי על הרכישות, החולצה ממש מיוחדת 🙂
    אם את בקטע של הדפסים במחירים נוחים אולי שווה לך להציץ במה שיש ל"עין השלישית" להציע, אם כי זה קצת נוטה לכיוון האתני שאולי את פחות מתחברת.
    וגם, לא שאני רוצה להדיח אותך לעוד קניות או משהו 😉 אבל ראיתי נעליים דומות למה שמדדת אבל וודג' ולא עקב דק, ב150 ש"ח של אירוסולס (אמור להיות נוח) דרך XNET. ראיתי כבר לפני כמה זמן אבל עוד יש.

    • הי ש – תודה על התגובה, אלך להסתכל ב-"עין השלישית"!
      כן, אני מכירה את ההרגשה שלובשים את הדבר הכי פשוט כשאין כח לחשוב הרבה. מה שקצת מצער זה שבארץ אין הרבה אפשרויות לגוון – גם כשרוצים – פשוט רוב הדברים בחנויות הן בקשת צבעים ממש צרה…
      לגבי הנעליים – כבר יש לי נעליים דומות, של רנואר – שעלו לי 100 ש"ח. נראה לי מוגזם לקנות עוד זוג.

  4. ובאמת התפלאתי למה העיצובים שלהם כאלה דומים. לא ידעתי שהם "מחקים" אותו.

    יש אתר בשם house of frasure – אם קראת עליו בפורום "אופנת נשים", בין שאר המותגים הם מביאים דגמים בודדים של דזיגאל ודגמים של סמאש.

    החולצה מקסימה! 'תחדשי:-)

    • יעל – תודה! לגבי סמאש – חס וחלילה – הם לא מחקים! הם מתחרים. את HOF אני מכירה. יש עוד כמה אתרים שמוכרים דברים שלו במבצעים ומשווקים גם לישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *