ברצלונה #2 – אז מה היה לנו

כמובן – הכי חשוב ולפני הכל: דזיגואל!
"אז זה דזיגואל?" אמרה הבת שלי. היא עיקמה את הפרצוף "אוי אמא באמת… זה נראה כמו מישהי שהקיאה את הסיקסטיז."
זה הזמן לציין שהמשפחה שלי ממש לא בעדי. המפקד חושב שאני סתם משוגעת, את הבן שלי אני מביכה והבת שלי בעיקר מודאגת. בשביל נערה בת 18 יש לה טעם ממש טוב, אבל היא, בניגוד אלי – הולכת על בטוח, כלומר – הצד הרגוע של קשת בצבעים.
בכל אופן כבר פיתחתי עמידות נגד ההערות המבאסות שלהם, ופשוט התעלמתי.
ביליתי בחנות של דזיגואל כמעט שעה ומדדתי חצי חנות. הבגדים באמת מדהימים, אבל חייבים להודות על האמת: רובם היו קצת טו מאצ' קישקושיישן אפילו בשבילי. כנראה שבאמת כבר הזקנתי, חשבתי לעצמי.
בסופו של דבר הרכש שלי הסתכם בשמלה קיצית חמודה ומקושקשת להפליא, ובחגורה שגדולתה באבזם המפואר שלה.
IMG_157B
שתי וריאציות על השמלה – אחת לחורף ואחת לקיץ:

דזיגואל - אפנה בהשראת מישהי שהקיאה את הסיסקטיז

דזיגואל – אפנה בהשראת מישהי שהקיאה את הסיסקטיז


אבל עוד לפני כן, בדרך אל הגביע הקדוש, מצאנו שוק ממש נחמד. משהו בסגנון שוק הכרמל, רק יותר נקי ומסודר. השוק ממוקם בד"כ בבניין מדהים בצבע אדום עם עיטורי זהב, לייד רחוב סנט אנטוני. אבל הבניין המדהים בשיפוצים. אז השוק הועבר לקראוונים במרכז השדרה. אז שם קניתי חולצה וצעיף כתום תואם, שלא רואים בתמונה:
shuki_barcelona-c
אחר כך המשכנו להסתובב. גילי הייתה חייבת, חייבת, חייבת להכנס לחנויות הבאמת נחשבות ומיוחדות – כמו טופ שופ, מנגו וזארה.
"אבל יש את זה בארץ!"
"אז מה, אמא, אלו בטוח בגדים אחרים…"
אין ברירה. ננסה להוציא מזה את המיטב. אז קניתי:
ז'קט – זארה. סוכם שזאת קנייה בשותף עם גילי:
jacketace
חצאית מפלסטיק טהור דמוי עור – זרה
וסט ג'ינס וחולצה – מנגו.
IMG_8151
נאלצתי גם לקנות זוג סנדלים, בחנות שקוראים לה Geox. לא הייתה ברירה, להשאיר אותם שם היה גובל בחוסר אחריות. גם הם בשותף עם גילי.
shoes
אבל אז הסתבר ש-
"אוי אמא! יש פה ברגר קינג!"
"באמת, פפואזים משוגעים שכמותכם! ברגר קינג?? בשביל זה באנו הנה??"
"ברור! הרי בארץ אין יותר!"
"וטוב שכך! ברוך שפטרנו!"
"את ממש לא מבינה כלום! זה ההמבורגר הכי טעים!"
לקח בדיוק יומיים של אכילת ראש על בורגר קינג, בעודנו משוטטות לנו בחוצות העיר, נשברתי.
"זהו!" אמרתי "הנה בורגר קינג. מספיק. תאכלי את זה ושזה ייצא לך מהסיסטם."
"עכשיו? אבל רק 11…"
"זה מה שיש! עכשיו או לעולם לא!"
זהו. ברגר קינג בידינו. עכשיו אפשר היה להמשיך ולעשות את הדברים החשובים באמת. כמו למשל ללכת לספורה, שקיבלה את פני בשטיח אדום:
20140331_161415
בסוף לא קניתי שם כלום. החלטתי שעדיף בדיוטי פרי. טעות גדולה. מסתבר שבדיוטי פרי של ברצלונה יש בדיוק שתי חנויות: קיוסק עיתונים וחנות מעדנים/סיגריות/מזכרות. אה, כן. כמובן. סניף של מקדונלד. בני משפחתי חייבים כמובן להזין את ההתמכרות. אני בינתיים שוטטתי בחנות העיתונים. על הדוכן התנוססה המהדורה האחרונה של קוסמופוליטן, עטופה בצלופן, ובתוך העטיפה – רגע, מה זה, יש פה צ'ופר! בקניית המגזין מקבלים – לא פחות ולא יותר – משקפי שמש עם ואפלה! הממממ – כל זה בשביל 3.5 יורו! נראה לי ממש עסק טוב.
20140404_134110
הואפלה – עדיין מחכה שיטרפו אותה. משקפי השמש – זוכות למחמאות רבות. אז מה אכפת לי שהקוסמופוליטן בספרדית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *