בקריזה שלי

מה שיוצא לי מהמקלדת כשאני ממש עצבנית על משהו, או כשפתאום משום מה דווקא כן בא לי לחפור על אקטואליה. בקיצור, זה האזור המסוכן. אולי עדיף לא. כל הנכנס מסתכן בזה שהוא לא ירצה לדבר איתי יותר. לעולם. ראו הוזהרתם.

עברית והשובניסטיוֹת

יש לי בעיה עם אנשים שקוראים לאלהים "היא".

»

אמא אשמה

הבת שלי שונאת אותי. אני יודעת שאני בחברה טובה. גם אני פתחתי בזמנו חזית מול אמא שלי. אפילו לאנה פרנק היו רגעים. היא כתבה על זה ביומנה: “היום היה לי עם אמא מה שנקרא 'דין ודברים'… אוף, ברגעים כאלה אני […]

»

אני עוברת לצד האפל

אין לי מושג למה אני בכלל מחליפה את הטלפון שלי. מה ביקשתי בסך הכל? טלפון שמחייג, מקבל שיחות, ולא עושה שיחות על דעת עצמו מהכיס שלי. כלומר – בשביל זה הוא צריך להיות עם פומית שנפתחת ונסגרת. כמו הטלפון הראשון […]

»

IKEA חופרת

ממש קשה לי אם איקאה. יותר מדי שבדיה בשבילי, מה אני יעשה. אני מגיעה לשם ומדמיינת את השבדים: עם של טיפוסים נינוחים וחלקלקים שכל הזמן מחנכים אחד את השני: “כדאי לכם להחנות את העגלה כאן, כדי שיהיה לכם נוח", "העמדנו […]

»

פרצופה האמיתי של מיכל לב

איכשהו יצא שיש לי כמה חברים בחו"ל. עם חלק מהם אני ב-Email terms, כלומר – רעים לעט. שניים מהם – יורדים אמיתיים. שמאלנים, עם דעות נחרצות על מה שקורה במדינה, אכפתיים, מעורבים, כותבים מכתבים, מעבירים עצומות. כבר יצא לי לפחות […]

»

Duty before Self

אתמול הלכתי עם נתו לסרט "המלכה".

»

מחשבות על המלחמה

נגיד יש מקום בעולם, מדינה דמוקרטית סימפטית, שגובלת עם מדינה אחרת, קצת פחות דמוקרטית והרבה פחות סימפטית. בספר אותה מדינה, קרוב לגבול שתי המדינות פועלות מיליציות צבאיות חופשיות שהמשטר לא מסוגל לשלוט בהם.

»

איך אתם לא מבינים את זה, אני לא מבינה?!

(נכתב במקור כמכתב, בנוגע לשתי כתבות של בן כספית במעריב:

»