מות הצפרדע הכחולה :-(

אתמול מת פרד, הצפרדע הכחולה. היינו בשיא האופוריה, הצלחנו לשכנע זבלנים לקבל את הרשימה שלנו, העניינים התגלגלו לכוון הנכון, הכל היה מצויין. התחלנו לדבר על סיום שלב הבתא, והתחלה של מסחר אלקטרוני. אבל הסתבר שלא בכוונה הרמנו אבן שמתחתיה היה קן נחשים די רציני. אחד הזבלנים היותר כבדים החליט שהוא לא מוכן לקבל את הרשימה, והוא לא מוכן שאנחנו והוא נחיה באותו עולם. לאחר שלושה שבועות של התקפות מסיביות, שכללו בין השאר הורדת מחשבים בחצי קנדה, כולל טוקאוס, ואתר עם כמה עשרות אלפי בלוגים, ואיומים מבוססים שהוא יתמקד בקהילה שלנו ויפיל את המחשבים שלהם אחד אחד, הוחלט לעצור את הצפרדע ולסגור את חברת בלו סקיוריטי. האיש כבר היה בעיצומו של תכנון וירוס מיוחד לחברי הקהילה. בלו ניסתה להחזיר אחורה את מהלך העניינים, אבל יכול להיות שהנזק כבר נעשה והולכת לפרוץ מלחמת העולם השלישית ברשת. אתמול אחה"צ כינסו אותנו ל-all hands meeting אחרון. חילקו לנו מכתבי פיטורין. ערן דיבר על התכל'ס, ואז אמיר דיבר על הרגשות וקצת בכה. אני יכולה להבין כמה זה בטח מתסכל את שניהם. הפתרון עובד, וזו הסיבה שאנחנו סוגרים את החברה. ואז הלכנו כולנו למשרדים, רוקנו מגירות, הסרנו תמונות מהקירות, כל אחד לקח את הצפרדעים שלו, וכמו ששמול אומר – היידה, ביי. ומבחינתי – הדברים האלה לא משפיעים עלי טוב. אני מנסה לשחזר את מהלך העניינים: בהתחלה הייתי במרוץ, רצתי ורצתי כדי להגיע למהירות שיוט ולהכנס למסלול יחד עם בלו. בסוף הצלחתי ליישר קו, עליתי על האוטובוס ונסעתי עם כולם, והיה כיף. ואז פשוט האוטובוס עצר, וכולנו היינו צריכים לרדת. היום בבוקר האתר של בלו נעלם מהמפה. אין כלום. לדעתי זה הרבה יותר גרוע ממה שהם תכננו – הודעה רשמית לפחות בימים הראשונים, ויכול להיות שזו עבודה של חברינו מייק הזבלן. פרד הפסיק לעבוד לפני מספר דקות, ומאד כאב לי לעשות לו desinstaller. אני אתגעגע בעיקר לעידן ההיפוכונדר המופרע, לרועי הציני, לרן הגבר גבר. ובכלל – כולם היו בסך הכל ילדים טובים ונחמדים. זה פשוט נגמר בשיא הכיף. די מטלטל. ברמה הכי נמוכה של תהליכים אצלי במוח – זה כאלו לקחו ממני צעצוע כיפי במיוחד. נפרדתי לשלום מענבל מסטודיו 97, המעצבת שעבדנו איתה. בתשובה היא כתבה לי כך: הי מיכל, מ א ד שמחתי לקבל ממך את המיל וזו היתה לי חוויה (ואכן קצרה לצערי) להכיר ולהעריך את אופן עבודתך ושיתוף הפעולה שלך הנהדר. כ"כ נדיר לזכות במתכנת המתאמץ ונכון לממש את שגיונות המעצבים… ת ו ד ה ! נותר להצטער שהמיזם האמיץ הזה לא נתמשך ושלא זכינו… שיהיה לך בהצלחה בכל, ובאמת זכרי אותנו… שמרי על קשר, ענבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *