מלצר: "מי הזמין מרטיני ביאנקו?"
אישה, כבת שישים, שיושבת משמאלי לייד השולחן בחתונה: "אני!"

מצדי השני, אמא שלי, בת 80, מתעניינת: "מה זה מרטיני ביאנקו?"
אני: "לא יודעת."
אמא שלי: "תשאלי אותה"
אני: "…"
אמא שלי, רוכנת לפני: "סליחה?"
הגברת שמימיני: "?"
אמא שלי, בחיוך מנומס: "סליחה, אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת, אבל מה זה מרטיני ביאנקו?"

הגברת, מושיטה את הכוס, "הנה, תטעמי."
אמא שלי מסרבת בנימוס.
הגברת מסבירה: "זה ורמוט מאד יבש, עם קצת מים. משקה מאד קל וכיפי. הצרה היחידה איתו, שאני יכולה לשתות כמה כוסות, ולא להרגיש בכלל…"
אמא שלי: "כן… אני יודעת למה את מתכוונת. נו טוב, אני עצמי כבר אחרי 2 כוסות וודקה"
"באמת??" מתפעלת הגברת הזרה "כל הכבוד לך!" היא מושיטה את ידה ללחיצה "אני אורנה" היא אומרת
"נעים מאד" מחזירה אמי לחיצה בריאה. "אני רותי…"
עכשיו היא מתרצה לטעימה מהכוס שמוצעת לה שוב על ידי הגברת.
"באמת נחמד!" היא מסכימה והייתה זאת שוב תחילתה של ידידות מופלאה.