מבחן טעימות

אבא, אמא, ילד וילדה מסיימים את ארוחת הצהריים. “יש קינוח?” שואל ילד, או ילדה. “יש שוקולד", אומר אבא, או אמא. על השולחן נוחתות ארבע חפיסות שוקולד באריזות נייר ממוחזר, יושבות בקן עץ מעוצב. את השוקולד קיבלנו מקרובים מאקוודור. Republica del Cacao כתוב על כל אריזה. לכל אריזה צבע אחר.

"זה הכל שוקולד מריר, נכון?”

"כן"

"אז מה ההבדל בעצם?”

אנחנו בוחנים את האריזות בעיון. אכן, על כל אחת רשום Single Origin Dark Chocolate. ההבדלים היחידים הם בצבע האריזה. Single origin – אנחנו קוראים. אהה, אז זה העניין: כל שוקולד הוא מפולי קקאו מאזור אחר באקוודור. מהצד השני של כל חפיסה מצויירת מפה ובה מודגש האזור ממנו בא הקקאו באותה חפיסה.

אז החלטנו לעשות טעימות.

המפקד פותח את ארבע החפיסות. מכל חפיסה הוא מוציא 4 קוביות. הוא מחלק את הקוביות לארבע ערימות. לייד כל ערימה הוא מניח את החפיסה אליה הן שייכות – בתור אסמכתא.

סיבוב ראשון: כל אחד מקבל קוביה מהחפיסה הצהובה. פולי הקקאו הם מהפרובינציה El Oro. אני מניחה אותה על הלשון, ונותנת לטעם להספג. יש לזה טעם מאד יבש וחזק של קקאו גולמי. המרקם אבקתי, כמעט לא ממותק. המפקד אומר שהוא מרגיש טעם של בוטנים, או אגוזים. הילדים מסכימים איתו. אני לא מרגישה את זה, כמובן, בהיותי בעלת אנינות טעם של כלב ממוצע – אני פשוט סומכת על המילה שלהם.

הבאה בתור היא החפיסה האדומה מהפרובינציה Los Rios. מוזר ככל שזה נשמע – לשוקולד המריר הזה יש טעם שונה לגמרי – אפילו אני מרגישה את זה. הוא קצת פירותי – “דובדבנים!” צועק הילד. גם המרקם שלו שונה, יותר חלק ופחות אבקתי.

הטעימה השלישית היא מהחפיסה הירוקה – פרובינציה Esmeraldas. הטעם אפילו יותר יבשושי מזה של החפיסה הראשונה. “קפה!” אני מעזה. המפקד מסכים אתי. “לא בדיוק קפה" הוא אומר, “זה פשוט טעם של משהו קלוי". אני מחליטה לסמוך עליו בעניין הזה. עוד דבר נחמד בשוקולדים האלו, אנחנו שמים לב, שלייד המפה הקטנה עם שם הפרובינציה, מסומנות גם הקואורדינטות שלה בשביל הג'פס. הגענו לחפיסה האחרונה.

הצבע שלה סגול והיא מכילה שוקולד שעשוי מפולי קקאו מהפרובינציה Manabi. אפילו אני הרגשתי את זה בטעם – כמו עשב רענן או מנטה.

הטעימה הסתיימה – 4 חפיסות, כולן של שוקולד מריר, כולן של אותו יצרן, כולן מכילות בדיוק אותן מרכיבים. ללא תוספי מזון, ללא תוספת של תבלינים, או תוספים אחרים. ההבדלים היחידים הם המקור של פולי הקקאו בכל חפיסה. ההבדלים בטעם הם כל כך דקים וקטנים שאני בטוח לא הייתי שמה אליהם לב אם לא הייתי מקדישה להם זמן ומחשבה, בטח לא אם הייתי אוכלת מכל חפיסה בזמן אחר. בסופו של דבר – היה אחלה קינוח. גם טעים וגם מעניין. אולי בפעם הבאה נוסיף גם איזה חפיסה של עלית, בתור קבוצת בקורת.

תגובה אחת על “מבחן טעימות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *