IKEA חופרת

ממש קשה לי אם איקאה. יותר מדי שבדיה בשבילי, מה אני יעשה. אני מגיעה לשם ומדמיינת את השבדים: עם של טיפוסים נינוחים וחלקלקים שכל הזמן מחנכים אחד את השני: “כדאי לכם להחנות את העגלה כאן, כדי שיהיה לכם נוח", "העמדנו לרשותכם עפרונות: אתם יכולים להשתמש בהם כדי לכתוב כל מיני דברים: למשל על נייר". “אצלנו בשבדיה אנשים משתמשים בגגון של האוטו כדי להעמיס עליו כל מיני דברים". כאילו – האלו? מה העניין עם השלטים החינוכיים האלה על הקירות? "בשבדיה הרחוקה נהוג לרחוץ ידיים אחרי שיוצאים מהשירותים", אני יודעת את זה לבד? כאילו? כזה? ולא, גם אם אשב כל היום ואשנן את השלטים שלכם, לא ייצא ממני שבדית. אין מצב.
המפקד (קוראים לו המפקד כי דינה הכלבה שלנו רואה בו את מפקד הלהקה) צוחק עלי. “מה את מתרגשת? את שבדית? לא, נכון? אז זה לא רלוונטי בשבילך. פשוט תתעלמי מהשלטים.”
יש לנו חצי שעה לחכות עד שהכיור שקנינו יגיע לנקודת האיסוף. “אצלנו בשבדיה נוהגים ללכת לקפיטריה בזמן ההמתנה לכיור", היה יכול להיות כתוב בעוד שלט. “אז בואי לקפיטריה.” אמר המפקד. "אזמין אותך לארוחת בוקר.”
לפנינו בתור עומד מישהו שדווקא רוצה ארוחת צהרים. הוא יכול לבחור בין כדורי בשר עם תוספת איטריות, או עוף בתוספת אורז. הוא בוחר כדורי בשר, ומבקש אורז בתוספת.
"אי אפשר."
"???"
"כדורי בשר מגיעים עם פסטה"
כמה מחאות קטנות מצד הלקוח, והוא מוותר.
"יש לכם חומוס?"
"אין חומוס פה אדוני. פה זה שבדיה."
ארוחת הבוקר בשבדיה דומה באופן חשוד לארוחות שמגישים במטוסים. מגשית קטנה ובה מונחות דגימות ומעוצבות למשעי של מזון. המפקד מזמין ארוחת בוקר. אני מתלבטת בין עוד אחת בשבילי לבין בייגל סלמון. צריך לשקול את האפשרויות:
בארוחת הבוקר מגישים לחמניה מסוגננת (כלומר קטנטנה), תלולית שובבית של סלט קטן, אצבעון ריבה, אצבעון מלא וגדוש גבינה לבנה, ועוד אחד חמוד ממולא בממרח זיתים. בנוסף, אפשר לבחור בין חביתה, ובין המאכל השבדי המסורתי הזה, איך קוראים לו – נו, זה, כן – שקשוקה.
ובייגל סלמון – הוא בייגל סלמון, מה יש כאן לחדש.
עשיתי חשבון: ריבה – אני לא אוהבת, אלא אם יש חמאה. חמאה – לא מגישים בארוחת בוקר שבדית, וגם אם הייתה חמאה, לא תשאר לי מספיק לחמניה למטרת מריחה לאחר שאנגב את שאריות השקשוקה מהצלחת. כך שנשארים לי רק קמצוצי הגבינה והטפנד, הסלט – נטול שמן הזית ("אצלנו בשבדיה לא נוהגים להשתמש בשמן זית. כאילו, מה? זה אוכל של אזיאטים ולבנטינים בכלל!!"), ואותה שקשוקה.
לעומת זאת – בייגל סלמון כולל אחד בייגלה גדול, שמן ועסיסי, עם נתח סלמון עשיר ומלא מכל טוב קלוריות הארץ, ועוד השד יודע מה השבדים מורחים שם כדי לחבר את הכל – גבינת שמנת? מיונז? השמיים הם הגבול.
קלי קלות – המנצחת היא – ארוחת הבוקר!
טיפ לשמנה ולשמן: הרגע הגדול הגיע – אז מה אוכלים? אם כבר יש התלבטות – התשובה היא – מה שפחות משמין!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *