Cave Canem

קראתי ספר כל כך מדהים שאני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. פספסתי לפני כמה ימים את תחנת הרכבת שלי, בגלל שהייתי כל כך שקועה בקריאה, והיום במעלית בדרך לעבודה נזכרתי שוב בספר, ולכן פספסתי את הקומה שלי. לספר קוראים "פומפיי" וזהו דווח יבש על ההתרחשויות בעיר ובסביבתה בימים שלפני ואחרי ותוך כדי התפרצות הר הגעש וזוביוס. הספר מבוסס על עדויות היסטוריות, ורקע מדעי על התפרצויות וולקניות והוא פשוט ממחיש בצורה מדהימה את מה שקרה שם. חלק מבוסס על מכתב של גאיוס פליניוס לטאקיטוס (פליניוס הצעיר), ובו מתוארים ימיו האחרונים של דודו, פליניוס הבכיר שהיה מפקד הצי הרומי במיסנום, עיר הנמל שלייד. המדהים והלא יאומן הוא שבזמנו קראתי את המכתב בלטינית במסגרת שיעורים באוניברסיטה בלטינית קלאסית עם פרופסור חנה רוזן, ולמרות שהוא לא דיבר אלי בכלל, זכרתי קטעים מהתרגום שלו. זאת חווייה ממש חזקה בשבילי ואני לא יודעת למה. אולי הייתי רומאית בגלגול הקודם? אולי הייתי כלב רומאי? אולי הייתי הכלב הזה מפומפיי שבעליו תלו את שלט הפסיפס על שער הבית שלהם? ההר וזוביוס היה פעיל עד סוף המאה ה-18, והיו לו כמה התפרצויות איומות. זאת שהחריבה את פומפיי הייתה בעוצמה של פי מאה ארבעים מפצצת האטום שנפלה על הירושימה. באיזור המאה ה17 הייתה אחת שלפי התיאורים הייתה בכמה סדרי גודל יותר גרועה מזו. אבל אז, בשנת 79 פרץ מההר עמוד מגמה בגובה של 2 קילומטר שהתפזר על שטח של 8 קילומטר רבועים, המטיר ברד של אבנים והסתיר את השמש במשך 3 ימים. פומפיי כוסתה בהריי אפר ואבנים בגובה של עד 8 מטר בימים שאחרי ההתפרצות. הרקולאניום כוסתה במשך חמש דקות בשכבת לבה לוהטת שקברה והרגה מיידית בערך 2000 איש, וכיסתה את העיר בשכבה שכשתקררה הפכה לקשה יותר מבטון. העיר נמחקה ונשכחה לחלוטין מהאנושות בערך 1500 שנה. במאה השבע עשרה מצא אציל מקומי כל מני שכיות חמדה בין החרבות והתחיל לחפור שם בצורה חובבנית. הוא אפילו לא ידע שהייתה שם פעם עיר. פיסת אבן ועליה חרוטה כתובת עם המילה Pompeiis, גרמה לו לחשוב שזוהי כתובת לזכרו של המצביא הרומאי פומפיאוס. העדות של פליניוס הצעיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *